משלחת לטנזניה 2019

מיזונגו, כך הם קוראים לנו. זה כינוי לאדם הלבן, או הנודד.
לפני שבועיים נחתנו ביבשת השוכנת לא כל כך רחוק מארצנו הקטנטונת; הגענו לטנזניה שבאפריקה, לכפר הימו. המשימה הייתה לכאורה ברורה – שיפוץ והעברת תכנים בבית ספר ״הימו פופו״ שבכפר, כי הצורך שם אדיר. המבנה כבר בן 74 שנים, וכך הוא גם נראה. לילדים אין סביבה מאפשרת למידה ואף לא משאבים בסיסיים כמו מים זורמים זמינים או תאורה. ידענו שהעבודה תהיה לא פשוטה. במשך 6 חודשים התכוננו למסע הזה, בנינו תכנים, גייסנו משאבים, דיברנו על הקשיים הצפויים. אך לא דמיינו לעצמנו כמה טוב מחכה לנו שם.
ביום הראשון בו ראינו את בית הספר, לא היו לימודים, אך כשהגענו מצאנו עשרות ילדים בחצר, מנופפים לנו בברכות שלום מקבלות ומאושרות.
לפני שהגענו חשבתי לעצמי ״מה הם יחשבו עלינו? איך יתפסו אותנו?״, אך עד מהרה לא הייתי מוטרדת מהמחשבות הללו כלל, כי הבנתי שכל הדעות הקדומות, התפיסות השליליות והחשש מלהיתפס מתנשא – שייכות רק לנו. הם קיבלו אותנו בחדוה, ופתאום, הדבר הטבעי ביותר לעשות היה לרקוד ולשיר איתם. וכך זה הפך למסורת, כל בוקר נפתח בשיחת אנרגיות מדהימות, חיוכים, חיבוקים ושפה שלא זקוקה למילים.
במהלך השהות שלנו ועבודות השיפוצים, השתנו לא מעט דברים שלא צפינו מראש. מה היה מאמין שגמרנו את כל המסקנטייפ בכפר? או שנגלה שמסתתרים בתוכנו נגרים שיודעים לתקן שולחנות עץ?
בכל יום שעבר, ההישגים שלנו כמשלחת היו מרשימים, דניאל, המנהל, לא חלם שכל הכיתות ישופצו, וההתרגשות שלו בכל יום הציפה אותנו והכניסה בנו יותר מוטיבציה. היה מרגש כל כך לראות את כולנו נרתמים לכל המשימות ומתוך תחושת שליחות כמהים לכך שלילדים תהיה תחושה חיובית בהגעה לבית ספר. שהכיתות יהיו צבועות, שיהיה ציוד למידה מספק, משחקים לגן, כונניות לספריה ושולחנות יציבים.
ב-Odt הפעלנו אותם במשחקים שכולנו מכירים מהילדות, ולמורות נתנו השראה מבלי להתכוון למתודות חדשות בהן יוכלו להשתמש מעתה.
את בית הספר צבענו בכחול וציירנו בכישרון רב של חברות קבוצה אלמנטים של שמיים; עננים, פרפרים, מטוס וציפורים. דיברנו איתם על חלומות ועל כך שאם נפעל למען מטרות, נוכל להשיגן.
חווית המשלחת לימדה אותי שאפשר להגיע לכל אשר חשקה נפשנו בו, צריך לחלום אותו, וכל יום לפעול למענו. אנו קבוצה קטנה של אנשים, שהיה לה חזון, שהצליחה לגייס כוחות וכמה משאבים ולעזור ל400 ילדים, צוות מורים ולתת השראה ותקווה לכפר שלם. אנחנו יודעים בליבנו שניקח את התחושות שחווינו והכלים שרכשנו כאן בכפר הימו גם לישראל, שם אנו לא מיזונגו, אנחנו סתם אנשים שאכפת להם, ונמשיך בעשייה משמעותית למען החברה, הסביבה והקהילה שלנו.

דנית אלאלוף, ספטמבר 2019