תוכניות מנהיגות חברתית לצעירים

תוכניות מנהיגות חברתית לצעירים

מבט על תוכניות המנהיגות לצעירים בישראל

כ-15,000 צעירים וצעירות ישראלים משתתפים בכל שנה בתכניות להכשרת מנהיגים שמפעילות עמותות (ע”פ דו”ח מידות, נובמבר 2011), כאשר מספר המשתתפים בכל תכנית נע בין כמה עשרות לבין אלפים.

התוכניות מתחלקות לכמה תחומים עיקריים:

  1. תוכניות פרקטיות המתמקדות במיומנויות ויכולות סביב תימה או תחום מסויים (מכון הש”ל, נובה, חותם, תוכניות עתודות לישראל)
  2. תוכניות מכוונות הגות, העוסקות בהטענה ערכית תפיסתית רעיונית (כמו מנדל) או מכוונות אידיאולוגיה (המכון לדמוקרטיה ליברלית)
  3. תוכניות של חקירה אישית, גיבוש זהות ונוכחות: מי אני מה מניע אותי, העצמה. (ממזרח שמש, אייסף, שחרית)
  4. תוכניות של התנסות ביזמות ועשייה חברתית (אקסלרטורים, פרזנט טנס, יוניסטרים, שנות שירות)
  5. תוכניות מנהיגות מעצבת השמות דגש על איתור בעלי פוטנציאל צעירים ועיצוב ראשוני של זהות מנהיגותם (קו הזינוק, ליד, דילר)
  6. תוכניות לשינוי חברתי – המכשירות סוכני שינוי במטרה למנף את כישורי מנהיגותם של הבוגרים על מנת לתקן עוול חברתי או לענות על צורך חברתי (שגרירי רוטשילד, קו הזינוק שלב ג’, תוכניות הצוערים, מעוז, ישראל 2050)

בנוסף לאלה, ישנן עמותות המפעילות תוכניות שמהותן בהכנת צעירים בגילאי התיכון לחיי בגרות, או בהכשרת אזרחים הגונים, תורמים ומועילים לחברה, אך יעודן העיקרי אינו מנהיגות. תוכניות כמו: חינוך לפסגות, חטיבת דור העתיד של הסוכנות היהודית ומרכזי הצעירים.

התנהגות המשתתפים בתכנית פיתוח המנהיגות היא חומר מרכזי ללמידה על מנהיגותם בשדה. דו”ח מידות מחדד את חשיבות תהליכי הלמידה: “כל מה שמתרחש ב’כאן ועכשיו’ של התכנית הוא בבואה של ההתרחשויות במציאות, תוך מתן אפשרות להתבוננות, ללמידה ולשינוי”.

מה ניתן ללמוד מהמיפוי של השדה הישראלי?

נראה שהתוכניות הבולטות בשדה – מלבד היותן מקצועיות בתחומן – מאופיינות בבידול ובהגדרה תחומה של קהל היעד (מורים ואנשי חינוך בחותם ובמנדל) או של מיקוד ההשפעה (מעוז – כובד המשקל על רשת בוגרים חזקה ותמיכה בה). נראה שחשוב לגבש ערך מוסף יחודי ביחס לתוכניות האחרות, ועל ידי הגדרה מדויקת יותר של המשימה ורתימת המשאבים לממש אותה.

הכח של שותפויות רוטשילד ביחס לתוכניות האחרות הוא ברוחב היריעה המתפרס על פני הארץ, מתקיים במגזרים שונים, בגילאים שונים ובאוכלוסיות מגוונות, אך זהו גם גורם העלול לשטח את היעוד ולטשטש את מדדי ההצלחה.

בנוסף, בשדה כה פעיל ורוחש ידע ופעילות כדאי לחשוב – כארגון גדול ומוביל, על שיתופי פעולה עם תוכניות אחרות, ועל פעילות ארגונית וחינוכית המיועדת לא רק למשתתפי התוכניות, אלא להעשרת השיח החברתי ציבורי בין ארגונים, להתמקצעות, לחדשנות ולרישות.