מסקנות ולמידה

מסקנות ולמידה

אלמנטים המתקיימים בכל התוכניות שנסקרו

  • פיתוח אישי (זהות, מסוגלות, זיהוי ושכלול יכולות ניהול והובלה)
  • פיתוח מקצועי (פיתוח יוזמות, כתיבת תוכניות עבודה, עבודה עם שותפים, גיוס משאבים ועוד)
  • מיומנויות בינאישיות ומיומנויות תקשורת (כישורי מו”מ, הצגת טיעון, הקשבה, העברת מסר וכו’)
  • רישות/ נטוורקינג
  • מנטורינג
  • למידת עמיתים
  • למידה אקטיבית במגוון אמצעים (סימולציות, עבודה בצוותים, דיבייטים, הרצאות השראה)
  • התנסות מעשית

מה אפשר וכדאי ללמוד מהתוכניות

* לעיון בתוכניות, מצטרפות המלצות שגובשו בשני מחקרי הערכה על תוכניות מנהיגות לצעירים: מחקר שערכו קרן שוסטרמן וקרן רוקווד ב-2018 על תוכניות המנהיגות שלהם – המיועדות למנהיגים צעירים בעולם היהודי, ומחקר שנערך ע”י ארגון מידות בשנת 2011 על אפקטיביות של תוכניות מנהיגות בישראל.

  1. פרויקט – כל התוכניות כוללות עשייה חברתית יזמית, בידיעה שהלמידה המשמעותית ביותר מתרחשת בהתנסות, וכן כדי להתחיל לייצר מציאות ולחולל שינוי. היוזמות בדרך כלל מלוות ע”י אנשי מקצוע וכוללות תמריצים כספיים (מענק ליישום מיזמים, פרס כלשהו וכו’) עבור הפיתוח לאחר סיום שלב ההכשרה בתוכנית.
  2. משבצות למידה מרוכזות – מרבית התוכניות המיועדות לסטודנטים או לאנשים עובדים, ולכן ההכשרה מתבצעת בכמה מפגשים לאורך השנה של פרקי זמן מרוכזים (כמה ימים) או בסמינרים ארוכים של סופי שבוע, לצד מפגשים גמישים של צוותי עבודה, ומפגשים מקוונים.
  3. שילוב משמעותי של מנטורים בוגרי התוכנית – ליווי של בוגרי התוכניות בתהליכי ההכשרה, היזמות והלמידה, הוא מרכיב חשוב בתוכניות, ומהווה רווח הן למשתתפים והן לבוגרים בהרחבת מעגל ההיכרויות והנטוורקינג, ובהכשרה נוספת שהמנטורים הבוגרים מקבלים בהכנה לתהליך החניכה.
  4. מרכיב בינלאומי גלובלי ומגוון – חלק מהתוכניות כוללות בתוכנית ההכשרה שילוב של תקופה במדינה אחרת. הדבר מעניק לתוכנית יוקרה, מרחיב את מעגלי ההתנסות וההיכרות, ומעניק תחושת שייכות גלובלית, שהיא תודעה משמעותית בתוכניות שנסקרו: ביסוס הבנה לגבי אזרחות גלובלית, חשיבה סביבתית חוצה מדינות והכרה בחוכמת המגוון. בנוסף, ישנה הקפדה על חשיפה רחבה לדוברים, מתודות, מודלים ומקרי בוחן מגוונים ככל הניתן, ועל דרכי הדרכה אינטראקטיביות, כולל תרגילים קבוצתיים, סימולציות, כלים ווידאו.
  5. רישות (networking): מתוך מגוון הכלים שתכנית אפקטיבית יכולה להציע לבוגריה, גיבוש רשת פעילה של מנהיגים פוטנציאליים נתפס כחיוני ביותר. רישות מספק תמיכה, מידע, קשרים והזדמנויות, ומגדיל את הסיכוי שבוגרי התכנית ייטו להנהגה ויישמו את שלמדו ככלי לחולל שינוי בעזרת:

א. שימוש בפלטפורמות מקוונות – רישות והנגשת מידע לצעירים – באמצעות אתרים ייעודיים, מפגשי hangout מקוונים ופגישות וירטואליות, חשיפה מתמדת לקולות קוראים, לפרויקטים שצעירים אחרים עושים, לאירועי תרבות ועוד. בנוסף, התוכניות מקיימות מפגשי רישות וחשיפה צעירים באופיים כמו אירועי bar camps  המאפשרים ליזמים לבנות את תוכן הכנס במהלכו, כאשר כל יזם מציג את הפרויקט שלו, וכך כל משתתף לוקח חלק פעיל בכנס.

ב. גישה רחבה לקשרים – בעולם שבו מבנה התקשורת ואופייה משתנים, ויש שאיפה להגדיל גמישות ניהולית ביצירת מבנים מטריציוניים הכוללים נציגים מן המערכות השונות – מתחזקת החשיבות בטיפוח שיתופי פעולה טרנס-ארגוניים ובהבנת משמעותם בתוך ארגון ומחוצה לו עם ארגונים אחרים.

יש לייצר כמה שיותר הזדמנויות לדיונים ומפגשים, בתוך ומחוץ לקבוצה ולארגון, באמצעים שונים בנוסף למפגשים הקבוצתיים. פגישות זום, מפגשים אזוריים, ותוכניות המשך משמעותיות ברשת הבוגרים.

רישות עשוי לסייע להחלפת תפיסת ”אני המנהיג“ בזהות קולקטיבית של קבוצת מנהיגים; יש הסבורים שמנהיג בודד יתקשה להוביל מהלך ולחולל שינוי לטובה, ואילו למסה קריטית של מנהיגים יש סיכוי טוב יותר.

  1. שת”פ בין מגזרים – עידוד שיתופי פעולה בתוך ומחוץ לתחום הפעולה – להרחבת האימפקט ע”י הדגשת ערך החיבור עם שותפים שונים

המפגש בין המגזרים: הציבורי, החברתי והעסקי, טומן בחובו התמודדות עם ה’אחרות’ של המגזרים האחרים: היכרות עם פועלם בתחומים הנושקים למינהל הציבורי, תרבות העבודה שלהם, זווית מבטם על שיתופי פעולה אופציונליים, הבנת הדינאמיקות המתרחשות מתחת לפני השטח במערכות היחסים בין המגזרים, דילמות עמם הם מתמודדים ועוד.

תוכניות הכשרה החיות תחת גג אחד, כמו בשותפויות רוטשילד הן הזדמנות למפגש בין מגזרי, להבנת פוטנציאל שיתוף הפעולה ולאיגום המשאבים והשותפים לקידום החברה בישראל.

בהקשר זה, בתוכניות ההכשרה של אלכ”א לדוג’ נחשפים המשתתפים לתפיסות שונות של משילות (למשל, תפיסות הקוראות לחזק את סמכויות המדינה ולקחת בעירבון מוגבל את שיתופי הפעולה עם המגזרים השלישי והעסקי, ותפיסות המדברות בשבח צמצום האחריות של המגזר הציבורי, חיזוק המגזרים האחרים ומעורבותם במימוש מדיניות ואינטרסים של קבוצות שונות). המשתתפים נדרשים לגבש את תפיסת עולמם ביחס לסוג המשילות הרצויה ותחומי האחריות של המדינה כלפי האזרחים. גיבוש תפיסת עולם רצויה לתחומי אחריות של הריבון באה לידי ביטוי בעשייה, בלבטים ובהחלטות של כמעט כל משתתפי התכנית.

שת”פ של תוכניות חברתיות עם המגזר הציבורי (רשויות מקומיות, ממשלה) מאפשרים מימון וקידום נושאים חברתיים-לאומיים-סביבתיים בסדר עדיפות גבוה, הקצאת משאבים לפרוייקטים ולא רק לליווי כמו למשל במיזם החברתי “בניינים ישנים לרעיונות חדשים” – שכלל שיקום יצירתי של מבנים נטושים לטובת הקהילה באזור שהוגדר לשיקום. הרשות גיבשה מדיניות המעודדת רשויות מקומיות לשקם מבנים ציבוריים נטושים, ולהפכם למוקדי פעילות עבור צעירים לטובת להכשרות, מרכזי תרבות ועוד, כל זאת במימון הממשלה והרשויות המקומיות.

  1. סביבה פיסית משותפת ופרואקטיבית:

מרחב פעולה פיסי משותף מעוצב, נותן ביטוי למעורבות, לאחריות ולשייכות של המשתתפים, ותורם לבניית קהילה.

דרכים נוספות להרחבת שיתופי פעולה מגוונים ע”פ דו”ח קרן שוסטרמן:

  • הקבוצה ההטרוגנית היא מרחב לשיח ולתרגול התמודדות עם משימה משותפת.
  • שיתוף בסיפורי הצלחה – עדיף של בוגרי התוכניות, שידגימו את כוחו של רישות ושל שיתופי פעולה כאמצעי להשגת מטרות.
  • הרחבת המפגש – עם מגזרים, קבוצות ומרחבי עשייה אחרים. מפגשים עם תוכניות מנהיגות אחרות
  • עידוד יזמויות הכוללות שותפויות וחיבורים עם סקטורים שונים
  • פיתוח מתמשך של התוכנית, שמערב שותפים רבים לאורך הדרך.
  1. חדשנות כמדיניות וכתהליך: חדשנות היא תהליך, צריך לאפשר אותו ולתת בו אמון. כיוון שחדשנות ויצירתיות הן תהליכים שמשתנים על פי מקום והזמן, לא תמיד נדע לאן נגיע. האמון הוא מילת מפתח בעבודה עם צעירים. לתהליכים חדשים צריך אנשים חדשים – ברגע שהעשייה החברתית של הצעירים נקשרת אצלם לחייהם ולמציאות שלהם, הם ירתמו אליה.
  2. 9. השקעה בתשתיות: נתח משמעותי של משאבים ארגוניים צריך להיות מופנה לניהול הידע, לתשתית הניהולית, הפיזית והטכנולוגית המאפשרת את קיימות הפעילות לאורך זמן, למדוד ולהעריך אותה לאורך זמן ולאפשר מרחב התנסות והתבססות.
  3. תכניות המשך: התוכניות המיועדות לבעלי תפקידים במגזר הציבורי, כוללות הכשרות ממוקדות בנושאים שונים מתוך עולמם המקצועי של המשתתפים, הניתנות לאחר תום התוכנית, ומאפשרות למשתתפים העמקה מקצועית, היכרות עם תאוריות חדשניות, הזדמנות ללמידת עמיתים ולרישות ובעקר תפיסה אישית ומקצועית של למידה והשתפרות מתמדת. כדאי להכניס תוכנית הכשרות קבועה וממוקדת לתוך תוכנית רשת הבוגרים
  4. מרחביות הפעולה: בתוכניות למנהיגות חברתית הכוללות אלמנטים יזמיים (פוליה, ג’ון הופקינס) נראה כי להיכרות ולשייכות של המשתתפים עם הקהילה במרחב גיאוגרפי השפעה על סיכויי הצלחת התכנית.
  5. עיסוק באקטואליה: מרבית התוכניות כוללות במתווה התוכן חקר והעמקה בנושאים פוליטיים חברתיים ואקטואליים, שמטרתם להרחיב את הידע ואת ההבנה הפוליטית, ולהכיר דרכים ואפשרויות למעורבות והשפעה
  6. הכשרה לעמידות, כנות ואינטליגנציה רגשית: מחקר הערכה שערכו קרן שוסטרמן וקרן רוקווד על תוכניות המנהיגות שלהם – המיועדות למנהיגים צעירים בעולם היהודי – העלה את מה שהם מגדירים כחמש ההמלצות: הדגשים החשובים ביותר לפיתוח, תמיכה וליווי של מנהיגים צעירים במציאות הנוכחית:

א. הכנה לפגיעות (פיתוח חוסן) – אחד הדברים החשובים ביותר בתוכנית מנהיגות היא בניית תשתית של אמון עבור המשתתפים. מקום שבו יוכלו להיחשף – גם מול הקבוצה וגם מול הצוות, להיות כנים, לשאול שאלות, להיכשל ולהצליח, להודות בטעויות, בפחדים, בעכבות ובחוזקות. היכולת להיות פגיעים ולהפיק מכך למידה אישית משמעותית, תכשיר אותם למעורבות אותנטית, עמוקה וכנה, בהמשך חייהם כמנהיגים.

התנאים שיאפשרו זאת הם:

  • קבוצה שנפגשת בקביעות
  • רכז שמוכן לפגיעות ולמעורבות בעצמו – לוקח חלק בדיונים, מביע דעתו, ומתייחס בישירות לקונפליקטים קבוצתיים
  • הסכמה על כללי התנהלות או אמנה קבוצתית
  • הנחיה ששוברת את הקרח בתחילת התהליך – סטוריטלינג, שימוש בתמונות, סבב “מי האנשים שלך”, תרגיל “איך אני משקר” בזוגות, או השלמת המשפט: “אם הייתם מכירים אותי באמת, הייתם יודעים ש..”
  • עידוד שיתוף של הכישורים והידע בין חברי הקבוצה
  • תרגיל הצגת חזון בו כל משתתף מציג שתי דקות, ולאחר מכן צריך לשאת את מחיאות הכפיים והתשואות של חברי הקבוצה מבלי להתקפל, להסיט מבט או לשבת.

ב. התמקדות באינטליגנציה רגשית – הבנה של מה מניע את המשתתפים: עיסוק ברגשות, אמונות, ערכים ופחדים. אמצעים לעידוד אינטליגנציה רגשית:

  • הצעות או כללים קונקרטיים לתרגול עיבוד רגשי ביום יום (כמו מתודת “פינוי מרחב” בהתמקדות)
  • מודלינג של הרכזים והצוות לאינטליגנציה רגשית
  • צורות למידה מגוונות (כתיבה, משחקי תפקידים, עבודה בזוגות ועוד)
  • הערכה אישית 360° המעניקה למשתתפים הזדמנות להכיר בצדדים החזקים ובאלה הזקוקים לשיפור, כפי שמשתקפים בעיני סביבתם, ולעבוד עליהם.
  1. טווח הזמן הראוי לפיתוח מנהיגות – אין לכך תשובה חד משמעית. מן המחקר ומסקירת התוכניות המתקיימות בטווחי זמן שונים, המותאמים לקהלי היעד ולמטרות, ברור שכדי לפתח מנהיגות יש צורך בתהליך של שאילת שאלות ושל למידה מתמשכת, רפלקטיבית ומעשית של הפתרונות תוך חידוד התפיסה הביקורתית. על תוכנית המכשירה מנהיגים צעירים להוות פלטפורמה שתאפשר למשתתפים להיות במאמץ, להתמודד עם מורכבות, להיות יצירתיים ולהגיע להישגים יחד בעבודה משותפת, להכיר את אתגרי המציאות המשתנה ולפעול בתוכה. כדי להגיע לכל אלה ולהטמיע את התפיסות, נדרש זמן. זהו תהליך שלעיתים יהיה קשה לשמור על המשתתפים בתוכו או לקבל “תשואות” בעבורו.
  2. בירור ערכי – ע”פ דו”ח מידות (2011) כדי להגדיל את סיכויי התכנית להיות אפקטיבית, על המשתתפים לערוך בירור עצמי אשר לזהותם ולערכים החשובים להם כמנהיגים לעתיד. זהו רעיון מארגן שעשוי לקבוע את טבע מנהיגותו של הבוגר לאורך הקריירה. מרכיב הזהות הוא מרכזי כמעט בכל תכנית לפיתוח מנהיגות. מניתוח הסקר שערכה מידות עולה כי 69% מהתכניות כוללות הזדמנות לבירור ערכי פנימי ולשאלות זהות בקרב המשתתפים.
  3. עיצוב חווית האימון הנכונה – דו”ח ההערכה של תוכניות המנהיגות של קרן שוסטרמן וקרן רוקווד, מדגישה את חשיבות האימון האישי (מנטורינג, קואוצ’ינג) המאפשר שילוב של ליווי, תמיכה ויעוץ, עם עצמאות ולמידה אוטונומית. עזרים בבניית תוכנית ליווי אישית:
  • שותפים – שיתופי פעולה עם תוכניות/ חברות/ ארגונים שחבריהם יכולים להיות מנטורים.
  • שימוש ברשת ההיכרויות המקצועיות והחברתיות לבניית פורום מנטורינג המסייע לתוכנית בדרכים שונות.
  • הצמחת מנטורים מבית – הכשרת משתתפים להוות מנטורים ובסדנאות של הקשבה פעילה ושיחה אמיצה, למידת עמיתים על דילמות במנהיגות, עבודה עם מפתimmunity to change העוסקות בשילוב של אמונות היחיד עם תודעה ארגונית משפיעים על היכולת להשתנות, הזמנתם לתהליך כשהם בוגרים.
  • איתור מועמדים למנטורינג ולליווי מתוך הארגון
  • מענק תמיכה לקואצ’ינג – למועמדים שמשלמים עבור אימון בנושא ספציפי שלא ניתן למצוא עבורו מנטור בהתנדבות.
  1. ליווי הבוגרים – תכנית בעלת סיכויים גבוהים להיות אפקטיבית היא זו שלא רק שומרת על קשר עם בוגריה, אלא דואגת ללוותם באופן שיטתי בדרכם העצמאית, לעקוב אחר האופן שבו הם מיישמים את שלמדו ולהמשיך ולתת בידיהם כלים מעשיים שיסייעו להם לממש את חזונם האישי ואת פוטנציאל מנהיגותם. תכנית כזו אינה מסתפקת בתיעוד תפקידו הפורמלי של בוגר זה או אחר אלא ממשיכה לספק לבוגרים ידע ומידע, קשרים ותחושת השתייכות, חניכה, התמודדות עם דילמות וייעוץ אישי, הזדמנויות ואתגרים – כל אלה יגבירו את הסיכוי שההשתתפות בתכנית לא נותרה חוויה בלבד או שורה מרשימה בקורות החיים, אלא חוויה מעצבת ואף מחייבת. בסקר שערכה מידות נמצא כי רק 49% מהעמותות המפעילות תוכניות מנהיגות בישראל דואגות לליווי של הבוגרים גם בתום התכנית. סביר שנתון זה נמוך אף יותר ושחלק מהעמותות דיווחו על שמירת קשר גרידא כאילו הייתה מעקב סדור אחר ההתפתחות של בוגריהם, שמטרתו ללמוד אם התכנית עמדה במטרותיה ואם השפיעה על מוטביה לאורך זמן.
  2. איתור ומיון – תכנית בעלת סיכויים גבוהים להיות אפקטיבית היא זו שמשקיעה מאמץ שיטתי במיון ובאיתור המועמדים. לעניין זה קיימות שתי גישות מנוגדות: האחת פונה לקבוצת עילית של אנשים בעלי פוטנציאל להנהגה, לעתים אפילו כאלה שכבר הספיקו להוכיח את יכולתם ורצונם להוביל, אשר נבחרו בתהליך איתור ומיון שיטתי. את האחרת מייצגות תכניות שפונות לקבוצה מובחנת ומוחלשת באוכלוסייה – נשים, ערבים, עולים, חרדים, פריפריה – מתוך הנחה שפוטנציאל מנהיגות קיים בכל אדם, וכיוון שצעירים מקבוצות עילית זוכים ממילא להשקעה רבה ולהזדמנויות רבות יותר, ובהנחה שמבחני מיון רבים מוטים לטובתם, הרי שנכון יותר להשקיע באיתור ובמיון של בעלי פוטנציאל להנהיג מקרב קבוצות מוחלשות. בשותפויות רוטשילד מתקיים תמהיל של הגישות: אנו פונים למועמדים מקבוצות נבחרות (סטודנטים, בני נוער שנבחרו ע”י המורים) מקרב הפריפריה.
  3. התנסות חווייתית – עמותה לפיתוח מנהיגות עם סיכויים גבוהים להיות אפקטיבית היא זו שמעמידה את המשתתפים במצבי קיצון או משבר שבהם עליהם לקבל החלטות משמעותיות תוך עמידה בלחצים שונים. התוכניות כוללות פעילויות חוויתיות והתנסותיות החושפות את אישיותם, תכונותיהם וכישוריהם של המשתתפים באופן שמאפשר למנחים ולעמיתים לאבחן את פוטנציאל המנהיגות שלהם, ולהם עצמם לתרגל מיומנויות שרכשו בתכנית. ההתנסות חשובה כדי להעביר רעיון תיאורטי מהמישור הקוגניטיבי והאינטלקטואלי למישור הפעולה. ההתנסות גם תורמת לפיתוח מנהיגות כערך וליצירת זהות של מנהיג. התנסות חווייתית אינה מתאימה לכל תוכנית ולכל הקשר, אך יש דרכים יצירתיות לשלבה בפעילות.72% מהעמותות שנסקרו על ידי מידות כוללות התנסות חווייתית או דימוי מצב משברי שמציבים אתגר מנהיגותי בפני המשתתפים ומחייבים קבלת החלטות.
  4. הקניית ידע – עמותה עם סיכויים גבוהים להיות אפקטיבית צריכה להקנות לבוגריה ידע – ולו בסיסי – על מנהיגות, על דגמי מנהיגות, על מנהיגים מהעבר ועל האתגרים וההשלכות של הבחירה להיות מנהיג. בלא ידע תיאורטי עלולה ההתנסות להיוותר ללא הקשר ובמישור אנקדוטלי. גם הידע התיאורטי לבדו עלול להיוותר חסר תועלת בלא מהלך של שיקוף, שבו נדרש המשתתף לנתח את מנהיגותו שלו לאור הידע שרכש. ע”פ דו”ח מידות באופן מפתיע, רק 59% מהעמותות משלבות בתכניותיהן לימוד תיאורטי על מנהיגות, על מיומנויות ועל מנהיגים בהיסטוריה, אף על פי שהרוב המכריע של העמותות מסכימות כי אפשר ללמוד הרבה מידע מקצועי שפותח ומניסיון העבר.
  5. הפצה ויצוא של הידע והנסיון הארגוני – ישנה חשיבות חברתית להפצת הידע והמומחיות שפותחה בארגון אל השדה שבו אנו פועלים, ואולי אף למגזרים אחרים, בשל העובדה שהשיח על מנהיגות, רישות ותרבות ארגונית מיטיבה המחוברת לסביבה ולקהילה הפך לדומיננטי גם במגזר העסקי. יש להמשיג ו”לארוז” את דרכי החשיבה, הלמידה והפעולה, לאמצעים שונים של העברת ידע שיתרמו להתמקצעות של התחום ויהוו מקורות מניבי הכנסה לארגון.
  6. מדידת תוצאות – תכנית בעלת סיכויים גבוהים להיות אפקטיבית מופעלת על ידי ארגון לומד שמודד את תוצאות פעילותו בטווח המיידי, הבינוני והארוך ואת השפעתו בטווח הארוך על מוטביו ועל סביבתם. בלא עדויות להצלחה התכנית אינה יכולה לדעת אם צעדה בדרך הנכונה ואם השיגה את מטרותיה, אינה יודעת כיצד להשתפר ואין בידיה כלים להציג בפני מחזיקי העניין השונים את הסיבות לתמיכה בה.

סיכום

העולם משתנה במהירות. המציאות הטכנולוגית מתקדמת ומשנה את אורחות החיים, הילדים שנולדו לעידן האינטרנט אינם דומים לאילו שנולדו לפניו והמנהיגים שהם יהיו, בעוד חמש, עשר או 20 שנה מהיום, יזדקקו לתחומי דעת, מיומנויות וכלים שונים לחלוטין אף הם.

תוכניות הכשרה למנהיגות צעירים מתקיימות באזורי הדמדומים בין ההווה לעתיד. בין תהליכים שהיו ויהיו משמעותיים עבור צעירים בכל זמן, לבין הבלתי ידוע שהעולם החדש מביא אתו. הן יצליחו לעשות זאת באמצעות תהליכים מבוססים על חקירה ולמידה עצמית, בקבוצות, תוך דיאלוג, רישות ומודעות שיתמכו בתשוקה לחולל שינוי לטובת חברה וחיים טובים יותר. כך נאפשר לדור מנהיגות העתיד להמציא את עצמו.

 

לרשימת מקורות המידע והביבליוגרפיה למאמר, לחצו כאן.