הרחבת המבט והלמידה – אל העולם

הרחבת המבט והלמידה – אל העולם

מאפייני התוכניות שנבחרו לסקירה:

  1. תוכניות שישנן עדויות (מחקרים, נתוני מדידה והערכה, דוחו”ת משווים) לכך שהשיגו את מטרותיהן בטווח כלשהו, כלומר – תוכניות שהצליחו.
  2. התוכניות שנבחרו מוגדרות כתוכניות מנהיגות אך המנהיגות בדרך כלל לא עומדת לבד, אלא היא בשירות רעיון, ערך או מטרה חברתית שהתוכנית מבקשת לקדם, כמו: שוויון הזדמנויות, פמיניזם, חינוך איכותי, טיוב השירות הציבורי וכד’. זאת בניגוד לתוכניות לניהול אפקטיבי, או לחילופין לתוכניות הכנה לעולם הבגרות או להקניית כישורי חיים, המתייחסות לעצמן כתוכניות למנהיגות אישית, אך בחרתי לא להתייחס אליהן.
  3. ניתנה עדיפות לתוכניות שמתקיימת בהן צמידות למוסד אקדמי, חינוכי או ממשלתי
  4. תוכניות שפעילות לאורך זמן ומבוססות על תהליכי פיתוח של המשתתפים, ועל עשייה או התנסות מעשית.
  5. ניתנה עדיפות לתוכניות שיש בהן תהליכי המשך – ארגון בוגרים, רשת עמיתים

תוכניות מנהיגות טרום אקדמיות לצעירים

USA: Johns Hopkins Center for Talented Youth (CTY)

תוכנית בת שמונה שבועות המיועדת לבוגרי תיכון לפני לימודיהם בקולג’, ומתקיימת במרכז לנוער באוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור, במדינת מרילנד בארה”ב.

התוכנית למנהיגות צעירה משלבת הקניית ידע, מיומנויות וניסיון בפועל, מעודדת שילוב של הצעירים בקהילה והענקת כלים להשפעתם עליה.

מטרות:

התוכנית מבקשת להקנות למשתתפיה:

  1. את היכולת לזהות חוסר שוויון וחוסר צדק בעולם
  2. תחושת מסוגלות ואחריות לפעולה אזרחית
  3. חשיבה ביקורתית ותקשורת בינאישית טובה
  4. היכרות עם תיאוריות ומתודות לשינוי חברתי ולפיתוח קהילתי
  5. יכולת לפתרון בעיות ולעבודה שיטתית מבוססת על ערכים
  6. אימוץ אסטרטגיות פרקטיות כדי להניע שינויים בנפחים שונים בקהילות שלהם
  7. הבנה של מהות התוכנית: מעורבות אקטיביסטית בתהליך קבוצתי המייצר שינוי לטובת הכלל.

מתודולוגיה: מתווה התוכן כולל קורס אקדמי: “שירות, מנהיגות וקהילה בהשתנות” שמטרתו עיצוב עמדות וחידוד התפיסות החברתית והביקורתיות.

דגש משמעותי בתוכנית מושם על למידה אקטיבית: בקבוצות קטנות, באמצעות דיבייטים, סימולציות (כמו סימולציה של ועידת שלום ישראלית-פלסטינית), צוותי משימות ופרוייקטים. בכל שבוע מתנהלות מיני-סדנאות אשר מאפשרות התנסות בנושאים חברתיים ומדיניים מקומיים, כאשר נושאי המיני-סדנאות נהגים על ידי צוות המומחים. בנוסף, במהלך הלימודים מתקיים פרויקט בו מתנסים התלמידים בפועל בשירות בקהילה, אך נושא הפרויקט לא נקבע על ידי המשתתפים.

קורסים מקוונים: קיים מגוון של קורסים מקוונים להעשרת המשתתף שההשתתפות בהם הינה אישית ולא קבוצתית. בנוסף, התכנית מציעה לימודים מקוונים של שפה “עולמית” (ערבית, סינית, ספרדית).

גיוון של מקורות השראה והשפעה: התוכנית כוללת מגוון הרצאות מפי מנהלים בכירים מהמגזר החברתי, הציבורי והעסקי.

עיסוק בסוגיות עכשוויות: אחת לשבוע מתקיימות סדנאות הכוללות חקר והעמקה בנושאים פוליטיים חברתיים ואקטואליים, שמטרתן להכיר דרכים ואפשרויות למעורבות והשפעה. התכנית לא עוסקת בתרבויות אחרות או חורגת מהמציאות האמריקאית.

ישנו יום אחד בתכנית אשר קרוי global perspective ועוסק ביחסים בינלאומיים.

מעורבות והתנסות: מתווה התוכן כולל תהליך רפלקטיבי משמעותי הכולל זיהוי ומיפוי עצמי של ערכים, חוזקות וכישורים של כל משתתף.

תרגום לפעולה: המשתתפים שבים לביתם בתום התוכנית עם תוכנית פעולה שבנו להתמודדות עם סוגיה חברתית בקהילה שלהם, שהוטמעו בה הכלים שרכשו בתוכנית.

יחידות תוכן עיקריות:

  1. יסודות: חשיבה חברתית, מהי קהילה, מהי מעורבות אזרחית.
  2. עוני וחוסר צדק: חלוקת משאבים, הגדרת העוני, מהו עוני בארצות הברית היום, מוביליות חברתית וכלכלית, ועוני בפרספקטיבה גלובאלית.
  3. כח ופריווילגיה: מרכז ופריפריה, זהות וסטריאוטיפים.
  4. מנהיגות: מנהיגות אזרחית, מנהיגות אישית, מנהיגות פוליטית, מיפי אישי: זהות אישית וקהילתית
  5. צדק חברתי: אחריות אזרחית, מקורות אי השוויון, התמודדות עם חוסר צדק
  6. חוללות שינוי: (1) כוחו של היחיד ביצירת שינוי (2) שינוי קולקטיבי (3) להיות סוכן שינוי.

שילוב של בוגרי התכנית בשיווק התוכנית: בפרויקט שנקרא “happy hour” מוזמנים המתעניינים בתוכנית לשבת עם בוגרים החולקים אתם את החוויות וההצלחות שלהם. לא נראה כי בתוכנית עצמה מעורבים בוגרי התכנית.

בראיונות שנערכו עם שני בוגרים מפורסמים של התכנית (אחד זוכה פרס מדעי חשוב והשני זוכה פרס פוליצר), הרושם העיקרי שעולה מדבריהם הוא שהערך שקיבלו היה בעקר אינדיבידואלי (כלומר, אחד שמח על ההזדמנות החברתית שהתוכנית העניקה לו ועל דילוג על שיעורים משעממים והשני שמח על האפשרות ללמוד לכתוב טוב ונכון).

בדף הפייסבוק של התוכנית ישנה חשיפה לפעילות בוגרים שמתבצעת לאחר סיום לימודיהם.

 

Australia: High resolves – creating citizens and leaders

התוכנית עוסקת בהכשרת צעירים להתמודדות עם גזענות והשלכותיה, במטרה שהמשתתפים יאמצו תפיסה זהותית של “אזרחי העולם”: אזרחים מודעים המכוונים לטובת הכלל שיפעלו מתוך מודעות לאתגרים ארוכי הטווח של החברה האנושית.

התוכנית פועלת כבר יותר מעשור במסגרת מערכת החינוך ביותר מ-350 בתי ספר, תיכונים ויסודיים, ויש לה יותר מ-200,000 בוגרים. התוכנית מתרחבת לארה”ב, ברזיל, סין וקנדה (כנראה לא מעט בזכות הקידום הבלתי נלאה של המייסד שלה).

היא מתבססת על האמונה בכוחה של חוויה מכוננת של חינוך ערכי בגיל צעיר, לעצב תפיסת עולם הומאניסטית ו”לחסן” בפני עיוורון לחוסר צדק. על מנת להגיע לתודעה כזאת, התוכנית מפתחת חשיבה, רגש ופעולה, ומתרגלת אותן לאורך זמן, בשני מישורים: האישי והקהילתי.

במסגרת הפעילות בבתי הספר, התוכנית מפעילה סדרה של מפגשים העוסקים בלמידה חוויתית – סימולציות, משחקי תפקידים, עבודה עם תמונות ועיבוד שלהם. באמצעות הלמידה האינטראקטיבית והיצירתית עוסקים המשתתפים בזהות אישית וזהות קולקטיבית, צדק חברתי ועוד, ומפתחים אצל הלומדים תחושת מסוגלות לשינוי.

מודל מארגן: המונח “אזרחות” מתורגם לארבעה צירי תוכן, אשר לכל אחד מהם תימה מרכזית (שאלה מנחה) המושגת באמצעות למידה, עשייה ופיתוח יכולות:

  1. זהות וחזון – השאלה המנחה: מי אני ומה אני רוצה להיות. בציר תוכן זה היכולות שהמשתתפים מפתחים הן: זהות קולקטיבית של שייכות לקהילה ולמין האנושי, מחשבה עצמאית, גישה פתוחה, הקשבה ומחשבה ביקורתית.
  2. חברה צודקת – השאלה המנחה: באיזה עולם אני רוצה לחיות ע”פ תיאורית “מסך הבערות”: באיזה עולם הייתי רוצה לחיות אם אני לא יודע מי אהיה בעולם הזה. בציר תוכן זה היכולות שהמשתתפים מפתחים הן: סטוריטלינג, בניית נראטיב והעברת מסר.
  3. מוביליות חברתית – השאלה המנחה: איך אוכל לרתום ולהוביל אנשים אחרים ולעבוד איתם כדי להבין את החזון המשותף שלנו. בציר תוכן זה היכולות שהמשתתפים מפתחים הן: פעולה קולקטיבית: בניית קמפיינים, הקמה וניהול של פרוייקטים בקהילה, ומנהיגות מכלילה (inclusive): היכולת לעורר השראה, לחוש אמפטיה, ולהניע אנשים מתוך סולידריות ולא כנגד כח אחר.
  4. פיתוח אישי – השאלה המנחה: מה אני צריך לעשות כדי להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי? בציר תוכן זה היכולות שהמשתתפים מפתחים הן: אימפקט אישי – מודעות לאחריות האישית שלהם וליכולת ההשפעה. הם מתרגלים אמצעים לחיבורים אפקטיביים עם אחרים, כדי להגביר אמפטיה, יכולת הקשבה ויצירת שיתופי פעולה.

את כל היכולות הללו המשתתפים מתרגלים בשלושה מימדי חיים:

  1. על עצמם
  2. על משפחותיהם וחבריהם
  3. על הקהילה והחברה בה הם חיים

תרגול החשיבה והלמידה מונגש למורים בכל כיתה באמצעות ערכה מיוחדת שהיא סט כלים: מאמרים, מערכים ואמצעי למידה. בנוסף, התוכנית מציעה השתלמויות למורים, בתשלום.

במסגרת הפן המעשי של התוכנית:

  • המשתתפים יוזמים פרוייקט חברתי הקשור בחיי בית הספר ובסביבתו ומפעילים אותו.
  • המשתתפים יוצרים סרטוני ווידאו בני דקה במיזם הדגל של התוכנית: videos for change”” – תחרות המשודרת בטלוויזיה ומעלה מודעות לנושאים חברתיים שונים.
  • “לימוד הפוך” – המשתתפים בוחרים נושא שלמדו במסגרת התוכנית, ומעבירים אותו למבוגר או לחבר מהמעגל הקרוב שלהם. התוכנית מציעה הנחייה אישית או מקוונת למשימה זו, בתשלום.

התוכנית מעניקה פרס בגובה 100,000 דולר בכל שנה למנהיגי שינוי בתחומים שונים המתמודדים בהצלחה עם אתגרים חברתיים.

תוכניות לצעירים ולסטודנטים

Miracle Corners of the World MCW Global

ארגון ללא מטרות רווח המכוון לשיפור החינוך, שיפור שירותי בריאות והגברת הביטחון הכלכלי בקרב קהילות ברחבי העולם, המפעיל תוכנית למנהיגות צעירה. בסיס הארגון בניו יורק בשיתוף ארגונים באפריקה, רואנדה, טנזניה וזמביה.

מטרות תכנית  מנהיגות הצעירה: טיפול בצרכים דוחקים של קהילות מוחלשות באמצעות הכשרת מנהיגות צעירה (גילאי 18-26). התכנית שואפת להקנות למשתתפיה כלים לתרגום הלהט שלהם לשינוי חברתי ולהשפעה, לתכנית מוחשית וישימה שתוביל לשינוי חיובי בקהילות השונות. התוכנית מתמקדת במנהיגות, באזרחות גלובלית ובתכנון חזון. המונח אזרחות גלובלית מתייחס לתחושת שייכות כלפי העולם כיחידה אחת, המונעת מסולידריות כללאנושית.

דרך פעולה ומתודולוגיה: המשתתפים עוברים תהליך של מיפוי וזיהוי בעיה בתוך קהילתם ולאחר מכן בונים תכנית פעולה שתהווה דרך חדשנית לטיפול בנושא.

התכנית חד שנתית ופועלת בשלושה שלבים עיקריים:

  1. סמינר פתיחה אינטנסיבי בקיץ בן 10 ימים בניו יורק, העוסק בפיתוח מנהיגות, ביסוס הבנה לגבי אזרחות גלובלית ודרכים ליישום פרויקט מתחילתו ועד סופו.הסמינר כולל סדרה של סדנאות, דיונים והשתלמויות בשיתוף מגוון מומחים מהאקדמיה, החברה האזרחית, והמגזר הציבורי והפרטי.
  2. כל אחד מהמשתתפים מעלה נושא מקומי שהוא מעוניין לחולל בו שינוי, ונעזר במעגל העמיתים כדי לפתח אותו ולבנות תוכנית עבודה שנתית. מנטורים, מתנדבים, וכן מומחים מהאקדמיה ובוגרי התכנית מלווים ומנחים את המשתתפים בסמינר, וממשיכים אתם לאורך השנה בפיתוח הפרוייקט . לכל משתתף מוצמד בוגר שילווה אותו ויעבוד אתו על הפרוייקט שלו. כל הצמדים נפגשים במפגשים מקוונים קבועים מס’ פעמים בשנה. המנטורים הבוגרים עוברים הכשרה לתהליך החניכה.

מסיימי התכנית יכולים לפנות לקרן מימון הפרוייקטים של הארגון המספקת מימון וליווי לשנת ההקמהובכך להוציא לפועל את חזון הפרוייקט שלהם. בנוסף למימון התוכנית עצמה, המשתתפים מקבלים החזרים כספיים על טיסות והוצאות במהלך הסמינרים.

 

Puglia, Italy: Bollenti Spiriti (“Boiling Spirits”)

תוכנית לפיתוח כלכלי יצירתי באמצעות צעירים מקומיים

העיר סאן ויטו די נורמני -san vito dei normanni אשר נמצאת בפרובינציית ברינדיסי brindisi באזור פוליה, איטליה, מתמודדת עם בעיות קשות של אבטלה ועוני הבאות לידי ביטוי באופן בולט בקרב אוכלוסייה צעירה. אזור פוליה אשר נמצא בדרום איטליה מתאפיין בסממנים של פריפריה גיאוגרפית: מחסור בתעסוקה, בריחת מוחות למרכז איטליה ועוד. שיעור העוני והאבטלה באזור גדול בלמעלה מפי שניים מאחוזי העוני באיטליה.

התוכנית מנוהלת ע”י מחלקת הצעירים ברשות המקומית. קהל יעד: צעירים מקומיים בגילאים 18-25.

מטרות התוכנית:

  1. השארת צעירים באזור
  2. מעורבות צעירים בפיתוח האזורי
  3. פיתוח כישורים, ניסיון וההתנסות שיעניקו לצעירים מסוגלות גבוהה יותר להצלחה
  4. מינוף “נכסים אזוריים” קיימים

דרך פעולה: כוללת שלושה אלמנטים מרכזיים:

  1. עידוד מיזמים יצירתיים לפיתוח אזורי – “קול קורא” המזמין צעירים בגילאים 18-25 להציע רעיונות לפרויקטים יצירתיים אשר יובילו להתפחות חיובית של אזור פוליה. עד כה התקיימו שלושה סבבי מענקים אשר מימנו 800 פרויקטים בסך של 20 מליון יורו.
  2. רישות והנגשת מידע לצעירים – באמצעות אתר לצעירים בו רשומים מעל 10,000 צעירים. באתר ניתן להחשף לקולות קוראים, לפרויקטים שצעירים אחרים עושים, לאירועי תרבות ועוד. דרך נוספת ליצירת רישות היא מפגשי רישות וחשיפה היא במסגרת אירועי bar camps אליהם מוזמנים כל היזמים, כאשר הרשות אינה בונה את תוכן המפגש מראש, אלא מאפשרת ליזמים לבנות את תוכן הכנס במהלכו, כאשר כל יזם מציג את הפרויקט שלו, וכך כל משתתף לוקח חלק פעיל בכנס.
  3. “בניינים ישנים לרעיונות חדשים” – שיקום יצירתי של מבנים נטושים לטובת הקהילה. הרשות לפיתוח פוליה גיבשה מדיניות המעודדת רשויות מקומיות לשקם מבנים ציבוריים נטושים, ולהפכם למוקדי פעילות עבור צעירים לטובת הכשרות, מרכזי תרבות ועוד. הרשויות המקומיות הוזמנו להגיש הצעות לשימוש בבניינים האלה. מתוך כלל הפניות נבחרו 151 הצעות לפרויקטים המערבים 109 ארגונים, כל זאת במימון של 54 מיליון יורו ועוד 10% במימון של הרשויות המקומיות.

מודל העבודה מתבסס על כמה עקרונות:

  • מעורבות הצעירים בשיפוץ המבנה והתאמתו לצרכים שלהם – שיפוץ המקום נעשה על ידי הצעירים עצמם. למקום הוזמנו אדריכלים ומעצבים אשר עיצבו את המבנה על פי הצרכים והרצונות של הצעירים ובהתאם לפרויקטים שצעירים ביקשו ליצור בו כמו: חלל סטודיו לריקוד, חלל לחדר נגינה ומקום לגידול ירקות. תהליך השיפוץ והבנייה נעשה יחד עם הצעירים, מתוך הבנה שמי שבונה את הבית שלו בעצמו מרגיש כלפיו אחריות, מפתח עצמאות, ויותר מהכל, בתהליך הבניה נוצרים קשרים וחיבורים בלתי אמצעים המחזקים את הקהילה שהולכת לפעול במקום.
  • ניהול עצמי – המקום מנוהל על ידי הצעירים המשתמשים בו. הם מנקים אותו, מסדרים את לוח הזמנים השבועי, ומחליטים אלו פרויקטים חדשים יפעלו בו, כאשר מנהל המרחב מהווה רק גורם מתכלל המאפשר ליצירה להתקיים.
  • ניהול כלכלי שיתופי – כל אחד משלם למקום על פי יכולותיו: יש מי שיכול לשלם עבור השימוש באופן קבוע, ויש מי שמשלם רק על פי רווחים (למשל מורה לריקוד בעלת סטודיו משלמת על פי הרווחים מהפעילות) ויש משתתפים שלא משלמים אלא נותנים שעות התנדבות בתמורה.
  • ריהוט ועיצוב מפסולת ומשאבים לא מנוצלים – מעודד שימוש חוזר בחפצים משומשים, חשיבה יצירתית והתבססות על הלא צפוי כמשאב ולא כחסרון.
  • ניהול ללא חוקים – המקום מנוהל ללא חוקים ברורים למעט שלושה: מי שמשתמש במקום חולק מהידע ומהכישורים שלו לטבת הכלל, שימוש במשאבים קיימים, עבודה בשיתוף פעולה ויצירת קשרים בין אנשים. גם אם פרויקטים עלולים להיתפס כמתחרים הדגש הוא על יצירת שותפויות.

דוגמאות למיזמים:

  • ייצור וילונות עשויים עץ כקישוט לכניסות ולחלונות של מבנים. בין היתר זהו כלי לטיפוח מראה הרחובות המוזנח.
  • פרויקט מוזיקה להורים ופעוטות, היזמים זכו ב”קול קורא” של הרשות לפיתוח פוליה בסך של 22,000 יורו, אשר שימשו להם להקמת חברה, ובנוסף קיבלו מהרשות הכשרות. לאחר שהסתיימה תקופת המימון החליטו להפוך לעצמאיים ולממן את עבודתם על ידי מכירת שירותים: חוגים להורים וילדים ועוד. מכירת השירותים התאפשרה הודות למרחב הפתוח המהווה עבורם מקום לקיום החוגים ואירועים נוספים.

מחקר שהאוניברסיטה בבארי עשתה עבור הרשות לפיתוח פוליה הראה כי % מהפרויקטים המשיכו כסטארט אפים והפכו לעסקים מניבים. אך חשיבות המודל לפיתוח הכלכלה הוא לא רק בכך שהוא מאפשר לכל יזם בפני עצמו להרוויח כסף, אלא מעצם העובדה שיזמים פועלים במרחב משותף נוצרות מערכות כלכליות וסחר בין הפרויקטים.

“המבנה הגדול מכיל בתוכו חללים רבים עם שימושים מגוונים: חדרי מוזיקה עם כלי נגינה הנגישים למי שמעוניין ליצור, מפעל יצירה לנשים שמייצרות עבודות יד ומוכרות אותן וכך זוכות לתעסוקה ופרנסה, מרחבים למחול וליוגה, שולחנות עבודה, ספריה, מרחב לאירועים וקונצרטים, גינה קהילתית ואפילו מסעדה!

המרחב הפתוח מספק את התנאים האופטימאליים ליצירתיות ולכלכלה מקומית: מסייע ליזמים פרטיים להקים עסקים, מספק תשתיות ליצירה ואומנות, מחזק את הקהילה, מעודד שמירה על משאבי הטבע ומעודד סחר מקומי ושיתופי פעולה בין עסקים בינם לבין עצמם, בין עסקים לקהילה ובין עסקים לרשות.”

(תיאור של המרחב הפתוח בפוליה, “גישה יצירתית לפיתוח כלכלי, אדר שטרן)

תובנות מנחות של מחלקת הצעירים בכלל והמרחבים הפתוחים בפרט:

  • חדשנות היא תהליך ולא שיטת עבודה. אין ספר הוראות לחדשנות, פשוט צריך לאפשר אותה. חדשנות ויצירתיות הן תהליכים שמשתנים על פי מקום והזמן, ולכן מתחילים ולא תמיד יודעים לאן תגיעו. לעיתים דברים לא מתפתחים כמו שהם תוכננו, אבל זה לא בהכרח רע. בשל כך נדרשת חשיבה יצירתית, חדשנית ובעיקר גמישות מחשבתית.
  • לתהליכים חדשים צריך אנשים חדשים – תרומה של צעירים בעצמם למען עצמם
  • אמון הוא תנאי ליצירתיות. בהקשר של הצעירים המקומיים היה צורך להתגבר על חוסר האמון שלהם בהנהלת המקום. הצעדים הראשונים היו בניית אמון בקרב הצעירים באמצעות הבטחת שקיפות בעשייה.
  • חשיבות לאופן הפעולה של הרשות הציבורית – לא רק הפניה של משאבים אלא בראש ובראשונה הקצאת משאבים למה שמביא תועלת – לבניית פרויקטים ולאותם אנשים שמוצאים לפועל את הפרויקט ולא רק למי שאחראי ללוות את התהליך.
  • שינוי הוא דבר מדבק, צעירים רואים צעירים אחרים משנים ומצטרפים לתנועה.

בישראל, המודל הקרוב ביותר לרעיונות הללו הוא מודל מרכזי הערים כמו מודל ה-BID של מעורבות עסקים בקהילה, או מודל קפיצת מדרגה של מכון ראות, האמורים לתת מענה לצעירים בתחום תעסוקה, תרבות, לימודים, מעורבות חברתית ועוד.

USA: The University of Illinois LENS Diversity Certificate Program

מטרות: הגברת ערך המגוון בקמפוס ומחוצה לו, באמצעות הכשרת מנהיגות צעירה חדורה במודעות לחשיבותו של מגוון אנושי, אתני ותרבותי, ומצוידת בידע ובכלים לקדם אותו במסגרת האקדמית ואחריה.

קהל יעד: סטודנטים

דרך פעולה: תוכנית של שנה, הכוללת: קורסים, סדנאות, מפגשים ופרוייקט מעשי.

3 צירי התוכן מחולקים לפי טווח התבוננות:

  1. עדשת מיקרו – זהות תרבותית ויכולות אישיות של המשתתפים
  2. עדשת מצו (בין מיקרו למקרו) – יחסים בין אישיים ותקשורת בין תרבותית
  3. עדשת מקרו – גילומים מוסדיים, חברתיים ותרבותיים של צדק חברתי והשפעה חברתית

מתודות להעברת התוכן:

ידע – על המשתתפים בתוכנית לבחור שני קורסים אקדמיים בנושאי רב תרבותיות ומגוון, אחד מהם עיוני. הקורסים בוחנים סוגיות חברתיות וציבוריות בתחומים: תקשורת, תרבות, מדיניות ציבורית, גלובאליזציה, תאוריות חברתיות ועוד.

מודעות – סדנאות מקוונות בנושאים חברתיים, וחצי יום סדנת הכשרה לתקשורת אישית ובין תרבותית.

התנסות – 10 שעות התנסות בתוכניות או סדנאות העוסקות במגוון ובצדק חברתי, תכנון והקמה של מיזם חברתי בצוות עמיתים.

תכלול – משימות כתיבה וכתיבה רפלקטיבית מסכמת לאורך השנה.

תוכניות מנהיגות בשירות הציבורי

תוכניות מנהיגות להכשרת הסגל בשירות הממשלתי בקנדה

תוכניות ההכשרה מקיפות את כל בעלי התפקידים הניהוליים בשירות הציבורי בקנדה, ומטרתה להבטיח שלמשרתי הציבור יש את הידע, הכלים והיכולות הנדרשים על מנת לבצע את עבודתם ביעילות, לסייע למנהלים לממש את הצרכים הלימודיים של הארגון ולשאוף למצוינות בשירות.

התוכנית מתקיימת לאורך 12 חודשים, כולל 18 ימים של מפגשים פרונטליים ו-4 קבוצות למידה.

מטרות תוכנית ההכשרה:

  • עידוד הגאווה והמצוינות בשירות הציבורי
  • חיזוק תחושת שותפות במטרות, ערכים ומסורת של השירות הציבורי
  • עידוד צמיחתם והתפתחותם של משרתי הציבור
  • להבטיח שלסגל הבכיר יש גישה לידע ולכישורים הנדרשים על מנת להוביל את השירות הציבורי היום ובעתיד
  • לוודא כי למנהלים יש את הידע האנליטי, יצירתי, ייעוצי, אדמיניסטרטיבי וניהולי לפיתוח וליישום מדיניות, להגיב לשינויים כולל שינויים חברתיים, תרבותיים, אתניים ולשוניים בחברה הקנדית וניהול תכניות ממשלתיות, שירותים וכוח אדם בצורה יעילה, אפקטיבית ושוויונית.

מודל מארגן: הכשרה מתמשכת  (continuing education)נחשבת לחלק בלתי נפרד מהשירות הציבורי בקנדה. כישורי הסגל הציבורי נדונים במושגים של יכולות. היכולות מחולקות ל-5 קטגוריות:

  1. יכולות אינטלקטואליות – יכולת קוגניטיבית, יצירתיות
  2. חזון – יכולת לבנות את העתיד
  3. יכולות ניהוליות – ניהול מבוסס-פעולה (management based action) הבנה ארגונית, עבודת צוות, שותפות)
  4. יכולות ביחסי אנוש – יחסים בין-אישיים, תקשורת
  5. התאמה אישית – חיוניות ויכולת עמידה בלחצים, אתיקה וערכים, אישיות, גמישות התנהגותית, ביטחון עצמי

ישנה חשיבות למוביליות אסטרטגית של סגל קיים ועתידי – עובדי השירות הציבורי המשתתפים בהכשרה מתומרצים לקבל על עצמם מינויים לתפקידים מחוץ לתחומי הידע והיכולות הנוכחיים שלהם ולקבל על עצמם אחריות בתחומים חדשים.

הוקמה ועדה של בכירים: Leadership Network לתמיכה ושירותים למנהלים בכל הדרגים והיא מסייעת בניהול מינויים, פיתוח כוח האדם ואינטגרציה לרשתות המנהלים.

ישנן שלוש תוכניות ממוקדות בשלבים שונים: לבכירים, לדרגי ביניים ולמשרתי ציבור חדשים. לכל שלב מטרות אחרות ומתודולוגיה מותאמת למטרות. נתמקד כאן בתוכנית למשרתי ציבור חדשים העשויה להיות מקבילה להכשרת וליווי הצוערים בשלבי הלימודים וההשמה (מתודולוגיה ההכשרות של השלבים המתקדמים מופיעה בנספח).

מטרות התכנית: Suite Management  למשרתי ציבור ומנהלים חדשים:

  • לאפשר מרחב בטוח לתמיכה במעבר לתפקיד ניהולי
  • התמקדות בפיתוח כישורי ניהול מהותיים ויכולת מנהיגות

מתודולוגיית ההכשרה:

  • קורס בסיסי
  • קורסים משלימים בנושאים שונים
  • גישה לשירותים למנהלים חדשים
  • פיתוח קהילה
  • הערכות מקיפות
  • אימון אישי
  • דגש על התנסויות מעשיות ומקרי בוחן

הקורס הבסיסי כולל:

  • דיאלוג עם מנהיגים/מנהלים בכירים, הפקת לקחים ממנהלים מנוסים
  • זיהוי תפיסות, ערכים, אתיקה ואחריויות
  • עיסוק בשינוי ותקופות מעבר, סדנאות אינטליגנציה רגשית, שיקול דעת ניהולי
  • אוריינטציה לשירות הציבורי – כולל יישום והעמקת הידע המתקבל באמצעות מודולים מקוונים
  • החדרת תחושת גאווה בשירות הקנדי, צבירת הבנה מעמיקה של הממשל
  • סמינר עקרונות חיוניים של ניהול ביצועי: הבנת התפקידים והאחריות של המנהלים בתוך הממשל הפדרלי וסוכנויות ממשלתיות. הבנת הסמכויות בתחום ניהול משאבי אנוש, תקציב, רגש וניהול ידע
  • תכנים משתנים הנקבעים על פי אתגרי המציאות – מוצעים קורסים שונים בדרגות שונות בנושאים רלוונטיים המשתנים על פי אתגרי המגזר הציבורי המשתנים

 

Leadership Program for a Democratic Society

מנהיגות לחברה דמוקרטית  – תכנית המנהיגות האמריקאית למנהלים בשירות הציבורי

התוכנית נועדה לפתח את כישורי המנהיגות של מנהלים בממשל האמריקאי. התכנית נמשכת ארבעה שבועות מחוץ למקום העבודה וישנם כ-10 מחזורים בשנה. בנוסף, ישנן מעל 20 תכניות בשנה של הכשרות נקודתיות על בסיס של יומיים עד חמישה ימי הכשרה.

בכל מחזור משתתפים בין 30-25 בעלי תפקידים בשלטון המקומי ומסוכנויות הביטחון

מטרות:

  • ללמוד:לשרת את אנשי ארה”ב בהתאם לחוקה
  • להקים רשתות קשרים עם בכירים נוספים ברחבי הממשל
  • להגיע לתובנות אישיות שישפרו את יכולות המנהיגות של כל אחד מהמשתתפים
  • לבסס מורשת מנהיגותית שתומכת במשימות הארגון לשנים הבאות

מתודולוגיית הכשרה:

  • אפשרות לבחור מבין מגוון של קורסים המתקיימים בקבוצות קטנות ובמפגשים של כלל המשתתפים
  • יחס אישי ומשוב אישי – קואצ’ינג של חבר סגל הפקולטה
  • שיתוף פעולה בקבוצות פיתוח מנהיגות

אלמנטים מרכזיים בתכנית:

  • קבוצת פיתוח מנהיגות – קבוצות של 9-8 משתתפים ומנחה מהפקולטה המאפשרת סביבת למידה ויצירת קשרים הדוקים במהלך ולאחר התכנית
  • החל מהשבוע הראשון, כל משתתף בוחן את עצמו בשורת נושאים של מנהיגות, בעזרת הערכות אישיות המבוססות על ההתנסויות בקבוצה. המטרה היא זיהוי החוזקות המנהיגויות שלו ואזורים הדורשים חיזוק (לא קוראים לזה חולשות, אלא “אזורים לפיתוח”)
  • קורסים ומפגשים כלליים – בשלושת השבועות האחרונים המשתתפים בוחרים בקורסים בהתאם לנושאי ההכשרה. הקורסים קטנים ומשתמשים בדרכי הדרכה אינטראקטיביות, כולל תרגילים קבוצתיים, מקרי בוחן, סימולציות, כלים ווידאו. במפגשים הכלליים כל המשתתפים מגיעים והם מתמקדים בנושאי ההכשרה הספציפית ובנושאי מדיניות שוטפים.
  • ניסיון בשטח – ביקורים בארגונים פרטיים, מלכר”ים ומוסדות ציבוריים.
  • פורומים ניהוליים – מאפשרים למשתתפים להעביר הרצאות על נושאי עניין ולאפשר למידה על סוכנויות אחרות

בסיום התכנית מציגים המשתתפים תכנית “אתגר מנהיגותי” אותה יישמו בארגון שלהם. כמו כן, כל משתתף מפתח תכנית פיתוח אישית. האתגר המנהיגותי ותכנית הפיתוח האישית הם מוקד השיח בשיחת ועידה המתקיימת לאחר ההכשרה  תכני יסוד:

  • החוקה האמריקאית – בחינת השורשים החוקתיים והדמוקרטיים של ארה”ב
  • בחינת סגנונות מנהיגות אישיים וחיבור בין ערכים אישיים לארגוניים
  • שינוי ארגונים – ללמוד להנהיג שינוי חיובי באמצעות חשיבה אסטרטגית אפקטיבית ותכניות פעולה
  • בניית קואליציות ומחויבות ויצירת סביבת למידה חיובית
  • מדיניות במערכת חוקתית – הבנת הקונטקסט הייחודי של מנהיגות במגזר הציבורי ועבודה אפקטיבית בסביבת המדיניות הדינמית של הממשל הפדרלי
  • פרספקטיבות גלובליות – הבנת תהליכים מרכזיים בפרשות בינלאומיות, זיהוי קשרי גומלין גלובליים וחשיבה כ”אזרח העולם”
  • תכנים משתנים הנקבעים על פי אתגרי המציאות. התכניות מתמקדות ומותאמות לנושאים כלליים שונים.
  • בתכנית המנהיגות מושם דגש נוסף על איזון בין קריירה ובריאות. מתקיימת הערכה של המצב הבריאותי וכן שיחות על סיכונים בריאותיים, תזונה וניהול לחצים.

ההכשרות הנקודתיות המתקיימות לאורך השנה בנפרד מהתוכנית הבסיסית, מתמקדות ביכולות מסוימות כגון קונפליקטים; ניהול משברים; ניהול משאבי אנוש וחשבונאות; כתיבה ועוד, ומאפשרות ללמוד אותן לעומקן ולהתאמן. לדוגמא: תקשורת בין אישית; פתרון התכניות המותאמות (programs Custom) מתמקדות בשיפור ארגוני, פיתוח צוערי מנהיגות ותכנון אסטרטגי. דוגמאות: סדנאות פיתוח יכולות מנהיגות; תכניות פיתוח צוות; תכנון מונחה – מסייעות בפיתוח מטרות/יעדים, תקציב, טכנולוגיה, תכנון אסטרטגי, שיפור ביצועים ונושאים אחרים; פיתוח יכולות; הערכות ארגוניות ואישיות; תכניות פיתוח ארוכות טווח לסגל הבכיר. כמו כן מוצעות תכניות אימון לסגל הבכיר.